Jewish date: 19 Kislew 5772 (evening) (Parashath Wayyeshev).
Today’s holidays: New Year for Ḥasidhuth (Judaism), Feast Day of John of the Cross (Roman Catholicism), Whiny Victimization/Co-Dependency Day (Church of the SubGenius).
NOTE: This letter has not been sent to the police, because they do not seem to have any publicly listed E-mail address, and their complaint-submission software will not run on a Macintosh. It is being sent, however, to the Prime Minister’s office, the Ministry of Public Security, several political parties, and the Jerusalem Post, as well as being posted on my blog, Divine Misconceptions (http://divinemisconceptions.blogspot.com/).
I write this letter with great sadness, but it is necessary to do so.
On Tuesday, 6 December 2011, I tried to visit the Temple Mount. Most people were waived through with little scrutiny. I was not. Not only did the police object to me taking Jewish religious items up on the Temple Mount, which I expected, but they opposed to me taking a pad of paper with me to take notes on. They did not even want me taking notes at the entrance building. They wanted to know why I was visiting the Temple Mount. I had to be stubborn to avoid being turned away immediately, and I was forced to wait for half an hour while they considered whether to admit me. They ultimately refused, and they best I managed was to guilt-trip a handful of change out of them for wasting the money I spent on bus fare.
Israel has obvious security concerns. Had the police given me reason to believe that anything I was bringing with me was dangerous or that my presence was somehow dangerous, I could accept their refusing me admission. However, they refused to give me any reason other than “Because”. To make things worse, one of the officers suggested I was crazy and that the Western Wall might be a more relevant site to me. It is very difficult not to interpret this as discrimination against me for being an observant Jew.
Sadly this is not an isolated case. The second time I visited the Temple Mount, I had to go through the same security procedure. I was told a list of things I could and could not do on the Temple Mount, and I was followed the entire time I was up there by a police officer and a Waqf official. Contrast this with the first time I visited the Temple Mount, when I disguised myself as a tourist; the police admitted me without scrutiny and permitted to go practically anywhere and do anything without interference or supervision. Discrimination similar to what I have experienced has been reported by other observant Jews, too.
This may be more than just anti-Semitism or bowing to Islamic supremacism. I am also aware of a recent incident in Me’ah She‘arim in which the Seriqriqim, a group of Ḥaredhi thugs, terrorized the owner of a bookstore into acceding to their demands. In both cases, the police failed to stop people who were willing to use violence to get what they wanted rather than enforce tolerance. Giving the violent what they say they want may stop the violence in the short run, but it also teaches that violence works, thus making it more likely that they will use violence again. The policy of appeasement failed long ago; Muslims have rioted repeatedly on the Temple Mount ever since Mosheh Dayyan decided to place it in the hands of the Waqf. Even if appeasement did work, it is inherently unjust to the victims of appeasement and thus has no place in a just society. In most of Yerushalayim, the police do their jobs and anyone can go anywhere in safety. Surely they can do the same on the Temple Mount (and in Me’ah She‘arim) as well.
Dr. Aaron Solomon Adelman
Further reading:
Description of my first trip to the Temple Mount: http://divinemisconceptions.blogspot.com/2011/05/temple-mount-infiltration-and-vandalism.html
Description of my second trip to the Temple Mount: http://divinemisconceptions.blogspot.com/2011/08/visit-to-temple-mount-2-waqf-still.html
Description of a failed trip to the Temple Mount: http://divinemisconceptions.blogspot.com/2011/11/yishaq-rabbin-memorial-day-and-would-be.html
Discrimination against Jews visiting the Temple Mount: http://www.templeinstitute.org/police_business.htm , http://www.templeinstitute.org/guide_to_ascending_the_mount.htm
The Seriqriqim incident: http://www.jpost.com/NationalNews/Article.aspx?id=247516&R=R2
I should have posted the Hebrew version I sent as well. Here it is:
ReplyDeleteמכתב פתוח של תלונה למשטרת ישראל:
הערה: המכתב לא נשלח למשטרה, כי נראה לי אין להם כתובת דואר אלקטרוני הרשום בפומבי, ותוכנת הגשת תלונות שלהם לא פועלת על מקינטוש. המכתב הזה נשלח למשרד ראש הממשלה, משרד לביטחון פנים, מפלגות אחדות, וה״ג׳רוזלם פוסט״, וגם מפורסם בבלוג שלי, ״הגורן״ (http://divinemisconceptions.blogspot.com/2011/12/open-letter-of-complaint-to-israeli.html).
אני כותבת מכתב זה בצער רב, אבל יש צורך לעשות זאת.
ביום יום שלישי, 6 דצמבר 2011, ניסיתי לעלות להר הבית. התירו רוב האנשים לעלות בחיקור קטן. לא כך אני. המשטרה אסרה לי לקחת לא רק דברים דתיים יהודים להר הבית, כאשר ציפיתי, אלא גם התנגדו לי לקחת פנקס־נייר לכתוב הערות עליו. הם אפילו אסרו לי לכתוב הערות בבניין הכניסה. הם רצו לדעת למה רציתי לעלות להר הבית. הייתי צריך להיות עקשן למען לא הוציאו אותי מיד, ואני נאלץ להמתין חצי שעה בזמן שהם נחשבים אם יתירו לי לעלות. הם בסוף הדבר סירבו.
לישראל יש דאגות ביטחון ברורות. אילו המשטרה נתנה לי סיבה להאמין כי כל דבר אשר הביא אותו היה סכנה או שהנוכחות שלי היתה סכנה, יכולתי לקבל את הסירוב. אבל סירבו להגיד לי סיבה חוץ מן ״ככה״. כדי לעשות דברים גרועים יותר, אחד השוטרים הציע שאני משוגע וכי הכותל המערבי הוא אתר רלוונטי יותר לי. קשה מאוד לפרש כל זה אלא שהיא אפליה נגד יהודיים דתיים.
למרבה הצער זה לא מקרה בודד. בפעם השניה עליתי הר הבית, צרכתי לעבור את פרוצדורת הביטחון הזהה. הגידו לי רשימה של דברים אשר מותר לי ואסור לי לעשות על הר הבית, וכל הזמן אשר הייתי בהר הבית היו שוטר ופקיד הווקף בעקבותיי. לא כן בפעם הראשונה עליתי להר הבית; אז התחפשתי לתייר, והמשטרה התירה לי לעלות ללא בדיקה והתירו לי ללכת כמעט לכל מקום ולעשות כל דבר ללא כל הפרעה או פיקוח. הנה, יהודים דתיים אחרים גם דווחו אפליה דומה למה שחוויתי.
אולי כל זה לא רק אנטישמיות או נכנעות לעליונות האיסלאמית. הנה קראתי אודות אירוע לאחרונה במאה שערים; הסריקריקים, קבוצה של בריונים חרדיים, כפו באמצעות טרור לבעלים של חנות ספרים לקבל לדרישותיהם. בשני המקרים, המשטרה לא הצליחה לעצור אנשים שהיו מוכנים להשתמש באלימות כדי להגשים את רצונם, ולא אכפו סובלנות. אם נותנים לאלימים מה שהם אומרים שהם רוצים אולי זה יפסיק את האלימות בטווח הקצר, אבל זה גם מלמד כי האלימות פועלת, ובכך סביר יותר אשר ישתמשו שוב באלימות. לפני הרבה זמן כשלה פייסנות; מוסלמים התפרעו הרבה פעמים על הר הבית מאז משה דיין החליט למקם אותו בידי הווקף. גם אפילו פיוס הצליח, לא צודק מיסודו לקורבנות הפיוס ולכן אין לו מקום בחברת צדק. ברוב ירושלים, למשטרה עושים את עבודתם וכל אדם יכול ללכת לכל מקום בבטחה. אין ספק אשר יכולים לעשות אותו הדבר על הר הבית (ובמאה שערים) גם כן.
ד״ר אהרן שלמה אדלמן
קריאה נוספת:
תיאור הנסיעה הראשונה שלי על הר הבית: http://divinemisconceptions.blogspot.com/2011/05/temple-mount-infiltration-and-vandalism.html
תיאור הטיול השני שלי על הר הבית: http://divinemisconceptions.blogspot.com/2011/08/visit-to-temple-mount-2-waqf-still.html
תיאור טיול נכשל להר הבית: http://divinemisconceptions.blogspot.com/2011/11/yishaq-rabbin-memorial-day-and-would-be.html
אפליה נגד יהודים עולים להר הבית: http://www.templeinstitute.org/police_business.htm, http://www.templeinstitute.org/guide_to_ascending_the_mount.htm
מאמר אודות הסריקריקים: http://www.jpost.com/NationalNews/Article.aspx?id=247516&R=R2