Today’s holidays: Day 11 of the ‘Omer (Judaism), Wednesday of the Second Week of Easter (Roman Catholicism), Feast Day of St. Lady Macbeth (Church of the SubGenius).
Greetings.
Note: The following open letter is presented in both Hebrew and English, so if you cannot read the Hebrew version, please just scroll down.
Peace.
’Aharon/Aaron
הערה: מכתב זה נשלח גם למשרד ראש הממשלה, למשרד לביטחון הפנים, לכמה מפלגות פוליטיות, ולג׳רוזלם פוסט, וגם מפורסם בבלוג שלי, Divine Misconceptions.
זה היה יותר מדי זמן מאז ביקרתי בהר הבית, ולכן החלטתי לבקר בפסח, זמן מסורתי לביקור כזה. נסעתי לירושלים ביום השלישי של פסח. הפעם הטלתי מטבע כדי להחליט אם להעמיד פנים כתייר או לא, והתוצאה היתה לצאת בגלוי כיהודי דתי. השוטר אשר דיבר איתי שאל אותי מה מתכנתי לעשות על הר הבית, ואמרתי לו אשר הלכתי לראות אבנים, עצים, צמחים, ואנשים, וגם המשטרה עושה את העבודה שלהם בכבוד. היו לו בעיות עם הסיפור הזה, אשר בו אני דבקתי, אף על פי הוא לא חשב אשר המטרה יכולה להיות לא־דתית וגם ציינתי בצדק כי לפי חוק מדינת ישראל מותר ללא־מוסלמים להתפלל ואף להקריב קורבנות על הר הבית. (והני המטרה שלי היתה כולה דתית, אבל זה באמת לא העניין של המשטרה או הממשלה, במיוחד כאשר הן שואפות בלי צדק לעמוד בדרכי.) השוטר התייעץ עם בקצין שלו, אשר סירב לתת לי לעלות על הר הבית, כי הוא פחד אשר אעשה ״הפרעת שלום״. התרגום של זה היא כי המוסלמים הם חבורה של בכיינים לא־סובלניים שעלולים לעשות התקפי זעם כאשר הם נחשפים לדתות אחרות, והמשטרה מעדיפה להיכנע לאיומים שלהם על הר הבית מלאכוף סובלנות דתית. יתר על כן, הענישו אותי על פשע לכאורה אשר לא ביצעתי ואולי גם לא אתחייב. במילים פשוטות, זה לא חוקי על פי בית המשפט העליון הפרה של זכויות האזרח. השוטר אשר דיבר איתי והשוטרים האחרים בביתן הכניסה להר הבית היו אדיבים וסובלניים כאשר ישבתי בחוץ ומסרב לצאת עד שהם סגרו. (אבל השוטר אשר דיבר איתי זרק כמה נרות אשר נוצרים השאירו בארון חפצי הערך, ורק כאשר הפסיק התנגדתי ושאלתי אותו ״מה עשו לך הנוצרים?״) עם זאת, לא הייתי מסוגל לכפות שום סיבה טובה מהם להכחיש לי כניסה. ברור שמישהו צריך ללמוד איך לשקר בצורה משכנעת יותר ובסיפוק. אף אחד לא מכבד שקר רע בשקיפות, במיוחד כאשר הוא אמור לחפות על פחדנות ועצלות.
אני מקווה שכל אחד בממשלה והמפלגות הפוליטיות אשר אליהם אני שולח את הפוסט הזה דווקא קורא אותו ולוקח אותו תחת דיון. מדינת ישראל אמורה להיות ארץ של חופש, כולל חופש הדת. ייתכן בהחלט עבור הממשלה לאכוף את חופש הדת. מיד אחרי אשר גורשתי מחוץ לתא הכניסה להר הבית, הלכתי לרחבת הכותל. יהודים מן כל סוגי דתיות ורמות דתיות היו התערבבו שם באופן חופשי, ואף אחד לא התלונן. היתה קבוצה של קסים מבצעת טקס עם שמשיות, פעמונים מהודרות, תופים, ושירה. האנשים האלה הם מחוץ לזרם המרכזי היהודי הפרושי, ובכל זאת אף אחד לא נפגע במה אשר עשו, אפילו לא חרדים. בעת הביקור האחרון לכותל המערבי לפני זה, היתה קבוצה של בפטיסטים מן דרום אפריקה מתפללים בחצי־מעגל, ושוב, אף אחד לא התנגד למה אשר עשו, אף על פי שהם לחלוטין מחוץ לתחום היהדות על פי כל ההגדרה אשר אני יודע. סובלנות הדדית בכותל המערבי היא הנורמה. אבל, למסיבה כלשהי, המשטרה לא מוכנים לעשות את העבודה שלהם לאכוף אותו הסובלנות בהר הבית. במוקדם או במאוחר, תהיו בבחירות, ואני אקשיב למה המפלגות השונות אומרות על אכיפת חופש דת לכולם—ומה הם כבר עשו בנוגע לנושא זה. אני אשקול את זה כאשר אבחר לאיזו מפלגה להצביע, ואני אעודד אחרים לעשות כן גם הם. כמעט כל מדינה על פני כדור הארץ והאו"ם לפחות טוענה לתמוך בחופש הדת. זהו מעשה שלא ייעשה, כי זה יהיה מס שפתיים בלבד.
Note: This letter is also being sent to the Prime Minister’s office, the Ministry of Public Security, several political parties, and the Jerusalem Post, as well as being posted on my blog, Divine Misconceptions.
It had been too long since I visited the Temple Mount, and so I decided to visit during Pesaḥ, a traditional time for such a visit, and I traveled to Yerushalayim on the third day of Pesaḥ. This time I flipped a coin to decide whether to pretend to be a tourist or not, and the result was to go openly as an observant Jew. The police officer there asked me what I was planning to do up on the Temple Mount, and I told him that I was going to see rocks, trees, plants, and people, not to mention the police doing their job with honor. He had trouble with this story—which I stuck to, despite him not thinking that the purpose could be anything but religious and me noting correctly that it is actually legal for non-Muslims to pray and even bring sacrifices on the Temple Mount. (Actually my purpose was completely religious, but that is frankly not the business of the police or the government, especially when they aim to unjustly stand in my way.) The officer consulted his commanding officer, who refused to let me go up on the Temple Mount, because he was afraid I would commit a “disturbance of the peace”. The translation of this is that the Muslims are a bunch of intolerant crybabies who are liable to throw temper tantrums when exposed to other religions, and the police would rather capitulate to their threats on the Temple Mount rather than enforce religious tolerance. Furthermore, this is punishing me for an alleged crime which I have not committed and may well not commit. To put it bluntly, this is illegal according to the Supreme Court and a violation of civil rights. The officer with whom I spoke and the other officers at the Temple Mount entrance booth were polite and fairly tolerant of me parking myself right outside and refusing to leave until they closed (though the officer with whom I spoke threw away some Christian candles in the valuables cabinet and only stopped when I objected and asked him “What did the Christians do to you?”), but I was unable to coerce any valid reason out of them for denying me entry. Clearly someone needs to learn how to lie more convincingly and satisfyingly. No one respects a transparently bad lie, especially when it is meant to cover up cowardice and laziness.
I hope that everyone in government to whom I send this post actually reads it and takes it under consideration. The State of Israel is supposed to be a land of freedom, including freedom of religion. It is entirely possible for the government to enforce freedom of religion. Right after I was evicted from right outside the Temple Mount entrance booth, I went to the Western Wall Plaza. Jews of all levels and sorts of religiosity were mixing freely—and no one seemed to mind. There was a group of qesim (traditional Ethiopian Jewish clerics) performing a ceremony with fancy parasols, bells, drums, and chanting. These people are outside the Pharisaic Jewish mainstream, and yet no one showed any offense at what they were doing, not even Ḥaredhim. At the time of last visit to the Western Wall before this one, there was a group of Baptists from South Africa praying in a semicircle, and again, no one objected to what they were doing, even though they are completely outside the bounds of Judaism according to every definition of what I am aware. Mutual tolerance at the Western Wall is the norm. But, for some reason, the police are unwilling to do their job and enforce the same tolerance on the Temple Mount. Sooner or later, there is going to be an election, and I will be listening to what the various parties have to say on the enforcement of freedom of religion for everyone—and what they have already done concerning this issue. I will be taking this into account when choosing which party to vote for, and I will be encouraging others to do so, too. Almost every country on Earth and the United Nations at least claim to subscribe to freedom of religion. It is unconscionable that this should be merely lip service.
Further reading:
Description of my first trip to the Temple Mount: http://divinemisconceptions.blogspot.com/2011/05/temple-mount-infiltration-and-vandalism.html
Description of my second trip to the Temple Mount: http://divinemisconceptions.blogspot.com/2011/08/visit-to-temple-mount-2-waqf-still.html
Description of a failed trip to the Temple Mount: http://divinemisconceptions.blogspot.com/2011/11/yishaq-rabbin-memorial-day-and-would-be.html
Description of a second failed trip to the Temple Mount, resulting in me starting to write to people in government: http://divinemisconceptions.blogspot.com/2011/12/open-letter-of-complaint-to-israeli.html
